פסק-דין בתיק עת"מ 27751-04-11

1.         עתירה כנגד החלטת ועדת הערר לפי חוק כלי ירייה מיום 3/11/11 בגדרה נדחה עררו של העותר על החלטת פקיד הרישוי להתלות ולבטל את רישיונו של העותר להחזיק אקדח.

רקע

2.         העותר תושב הישוב קציר, החזיק במשך שנים ארוכות ברישיון כדין לנשיאת נשק שניתן לו על פי חוק כלי הירייה, התש"ט-1949 (להלן "חוק כלי ירייה"). ביום 23/8/09, לאור המלצת המשטרה, החליט על התלית רישיונו של העותר להחזיק באקדח אותו החזיק ברישיון. העותר נדרש להפקיד את האקדח בתחנת המשטרה. ביום 23/9/09 החליט פקיד הרישוי לבטל את רישיונו של העותר. גם החלטה זו נסמכה על המלצת המשטרה.

3.         על החלטות אלו הגיש העותר ערר לוועדת הערר הפועלת על פי סעיף 12(ג1) לחוק כלי ירייה. ביום 7/10/10 התקבלה בוועדת הערר החלטת ביניים בגדרה נדחה הערר. בהחלטתה האמורה ציינה הוועדה כי המלצת המשטרה מבוססת על חשדות לביצוע עבירות פליליות על ידי העותר שבעטים נפתחו כנגדו שני תיקי חקירה- האחד בגין החזקת נשק ואביזרי תחמושת שלא כדין והשני בגין החזקת סכין למטרה לא כשרה. גם בקשתו של העותר לחידוש הרישיון נדחתה.

4.         על החלטה זו הוגשה העתירה המקורית. בדיון מיום 13/6/11 התברר כי כנגד העותר נפתח תיק חקירה נוסף, אולם משטרת ישראל החליטה לסגור את כל התיקים כנגדו ולא להעמידו לדין. לפיכך הוסכם כי העותר יוכל לפנות בשנית לוועדת הערר על מנת שתשקול האם לאור סגירת תיקי החקירה ניתן לשנות את ההחלטה.

5.         עניינו של העותר הוחזר לוועדה וביום 3/11/11 ניתנה החלטתה המחודשת שהיא ההחלטה נשוא העתירה שבפני. בהחלטתה ציינה ועדת הערר כי בחודש 2/11 נפתח כנגד העותר תיק חקירה נוסף בחשד לתקיפתו של בנו. גם תיק זה נסגר מחוסר ראיות.

            הוועדה הוסיפה וציינה כי אף שחומר החקירה בשלושת תיקי החקירה לא הבשיל להגשת כתבי אישום, הרי שעולה ממנו כי טמונה בעותר מסוכנות לציבור המצדיקה את ביטול הרישיון ודחיית בקשתו לחידוש הרישיון להחזקת כלי ירייה.

            הוועדה הוסיפה כי העותר יוכל לשוב ולבקש חידוש רישיון לאחר 1/3/2014 וככל שלא ימצאו ממצאים נוספים המלמדים על מסוכנותו, תיבחן בקשתו מחדש על פי התבחינים והמדיניות שתהיה נוהגת באותה עת.

העתירה

6.         העותר נמנע מלהגיש עתירה מתוקנת וחזר על הטענות שהועלו על ידו בעתירתו המקורית. העותר הדגיש כי הינו תושב הישוב קציר המצוי בסמיכות לגבול שבין ישראל לרשות הפלסטינית. עוד הדגיש כי הינו עוסק בעבודות אמנות ומחזיק בביתו חומרי גלם וחפצי אמנות אותם הינו מייצר ששווים רב. לפיכך הינו זקוק לכלי נשק להגנה עצמית.

            העותר הוסיף וציין כי כל תיקי החקירה כנגדו נסגרו ועל כן הינו סבור שלא נשקפת ממנו כל מסוכנות.

7.         העותר התייחס גם לחשדות שהועלו כנגדו בדבר החזקת כלי נשק ואמצעי לחימה שלא כדין. לדבריו, המדובר היה בתרמילי רובה משומשים, ללא אבק שריפה, אותם אסף על מנת לעשות בהם שימוש בעבודות האמנות שהוא עושה. העותר אף הצביע על צילום חנוכייה אותה הרכיב מתרמילי הכדורים.

            העותר הדגיש גם כי לתלונתו של בנו לא היה כל בסיס, שכן מדובר בנער בעייתי שמכפיש אותו ללא סיבה. לבסוף טען כי הסכין שנמצאה בכליו הינה אולר זעיר שאין בו כל סכנה.

8.         המשיבים עמדו על טענתם כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה והדגישו שבית המשפט אינו נוהג להתערב בהחלטות המסורות לשיקול דעת הגורמים המקצועיים. עוד ציינו כי ועדת הערר מוסמכת לבחון את חומר הראיות במבחני הראיה המנהלית וגם אם אין בו די כדי להצדיק הגשת כתב אישום, עדיין יש בו כדי להעיד על מסוכנותו של העותר.

דיון והכרעה

9.         דין העתירה להדחות.

            כידוע, בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתם של הגורמים המקצועיים בשיקול דעתו. משטרת ישראל היא האמונה על שמירת שלומו של הציבור (בג"ץ 190/80 חיים בוחבוט נ' שר הפנים, פ"ד לה(2) 415 (1981)). בידי המשטרה הכלים לבחון את הסיכון לשלום הציבור בהענקת כלי נשק לאדם זה או אחר, ועליה לקחת בחשבון את כל הנתונים הרלוונטיים, לרבות העבר הפלילי והמידע האחר שבידיה. מידע זה יכול לכלול גם מידע שהתקבל במסגרת תיקי חקירה, אף אם אלה לא הסתיימו בהגשת כתב אישום (בג"ץ 799/80 שללם נ' פקיד הרישוי לפי חוק כלי הירייה, פ"ד לו(1) 317, 330 (1981)). הראיה הצריכה לעמוד בפני המשטרה ובפני פקיד הרישוי היא הראיה המנהלית, ולכן בידיהם לקבל גם מידע על מעורבות במעשים פליליים, אף אם לא עמד המידע במבחן הליך משפטי, כפוף כמובן לזכות האזרח להגיב על המידע (ראה יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך ב 1130-1134 (2011)).

10.        בתי משפט חזרו והדגישו כי מבחני הראיה המנהלית שונים ממבחני המשפט הפלילי. גם ראיות שאינן קבילות בהליך הפלילי יכולות לשמש בסיס להחלטת הרשות המנהלית, וביניהם אף מידעים מודיעיניים (ראה עת"מ (חי') 27480-01-11 קלנטריה נ' פקיד רישוי לכלי יריה (ניתן ביום 3/7/11); עת"מ (חי') 3406/06 אסדי נ' קצין רישוי משטרת ישראל (ניתן ביום 25/2/07)); עת"מ (חי') 25927-04-10 מוניות גבעתי (קרית אתא) בע"מ נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 10/6/2010)).

11.        במקרה הנוכחי עלו כנגד העותר חשדות בנוגע למספר עניינים. מתברר כי בחיפוש שנערך בביתו של העותר ביום 12/7/09 נמצאו אמצעי חבלה ובהם תרמילי כדור, ארגז תחמושת, חלקי רובה מסוג עוזי, רובה אויר, ותחמושת מסוגים שונים. מדובר באמצעי לחימה נוספים על אלו שהוצגו על ידי העותר ואשר שימשו לו, לטענתו, לבניית חנוכייה. החיפוש בוצע בעקבות מידע מודיעיני על החזקת האמל"ח.